<h1>האשכול — רצב"א, הלכ' חנוכה ופורים</h1>
<h2>דף ג.</h2>
אריב"ל נשים חייבות במ' מגלה שאף הן היו באותו הנס פי' בסכנה להשמד משמע שמוציאות גם אנשים ועוד דעדיפי מיניהו דכל הנס בא ע"י אשה ותנן [ר"ה כ"ט ע"א] כל המחויב בדבר מוציא רבים י"ח ובריש ערכין הכל ח' לקרות המגלה והכל כשרים לקרות המ' לאתויי נשים, אלמא מוציאות אנשים כיון דישנם בקריאה אבל ב' הלכות גרס אריב"ל נשים ח' במשמע מגלה שאף הן היו באותו הנס ולא במקרא מ', ומייתי ראי' מתוספתא [פ"ב] הכל ח' בקריאת המ' כהנים לוים וישראלים גרים ועבדים משוחררים חללים נתינים וממזרים סריס אדם סריס חמה פצוע דכא וכרות שפכה כולן חייבין ומוציאין רבים י"ח, אנדרוגינוס מוציא מינו ולא שא"מ, טומטום אינו מוציא לא מינו ולא שא"מ ומי שחציו עבד וחציו ב"ח אינו מוציא לא את מינו ולא שא"מ נשים ועבדים וקטנים פטורין ואין מוציאין רבים י"ח, ופטורין דוקא מקריאת המ', אבל חייבין במשמע שהכל היו בספק להשמד, והואיל והכל היו בסכנה הכל חייבין במשמע ורי"בל מכניף בני ביתיה וקרי קמיהון עכ"ל. לדעת זה מ"ש הכל חייבין בקריאה לאתויי נשים, כלומר שיוכלו לקרות ולהוציא נשים בקריאתם, ודתני בתוספתא אין מוציאין רבים י"ח, מאנשים קאי, ואי קשי' מ"ש מנר חנוכה דאשה מדליקה ומוציאה את הבית י"ל שאני מ' מגלה שדומה לקריאת התורה להכי תקנו שלא תוציא אנשים. וי"מ הטעם משום קול באשה ערוה לא תוציא אנשים. ומשתיקתו של הגר"יצ נ' דלא ס"ל לחלק בין אשה לאיש, וגרסתו נשים חייבות במקרא מגלה. ולדעת ב' הלכות אשה הקוראת לעצמה מברכת... [חסר, ואולי צ"ל לשמוע מקרא מגילה כמש"כ המרדכי].
